טכיקרדיה (Tachycardia)

טכיקרדיה (Tachycardia)

טכיקרדיה הינה הפרעת קצב מהירה. קיימים סוגים רבים של הפרעות קצב מהירות, וניתן לחלקן לטכיקרדיות על-חדריות וטכיקרדיות חדריות. ההבדל בין שתי הקטגוריות הוא במיקום המקור להפרעת הקצב.  הטיפול בטכיקרדיות משתנה בהתאם לסוג הטכיקרדיה, השלכותיה הרפואיות ומצבו של המטופל. הוא יכול לכלול טיפול תרופתי, ביצוע צריבה (אבלציה), השתלת קוצב-דפיברילטור (ICD) או שילוב שלהם.

טכיקרדיה על-חדרית (SVT) הינה הפרעת קצב מהירה שמקורה במדור העליון של הלב (בפרוזדור). ישנם מספר מנגנונים לסוג זה של הפרעות קצב. המנגנון השכיח ביותר נגרם על ידי קיומו של סיב הולכה חשמלי נוסף בשריר הלב על יד קשרית ה AV-Node . בין סיב הולכה נוסף זה, לבין מערכת ההולכה התקינה של הלב נוצר מעגל חשמלי. כתוצאה נוצרת הפרעת קצב במהירות של עד 250 פעימות לדקה. רוב החולים בדרך כלל מרגישים דופק מהיר זה, אשר לעתים מלווה בסחרחורת, קוצר נשימה, כאבים בחזה ובמקרים מסוימים, אף באיבוד הכרה. הדופק המהיר יכול להימשך מספר שעות ובמצבים אלו יש לפנות לחדר מיון בבית החולים. בחדר מיון, בדרך כלל הקרדיולוג מזריק לוריד תרופה בשם Adenosine . זמן התגובה של תרופה זו מהיר מאד, והיא מפסיקה את הפרעת הקצב באופן מידי . הטיפול בהפרעת קצב זו הוא ברוב המקרים צריבה (אבלציה).

מנגנון נוסף, פחות שכיח, כולל קיום של מסלול עוקף (Accessory pathway) שהינו למעשה סיב הולכה חשמלי נוסף הנמצא בריחוק ממערכת ההולכה התקינה של הלב, ועלול לגרום לפעימות מהירות מאד היכולות להגיע אפילו לכ- 300 פעימות לדקה. בחלק ממצבים נדירים אלו , המטופל נמצא בסכנה לדום לב. טיפול הבחירה הינו צריבה.

מנגנון שלישי להפרעות קצב מסוג זה נובע ממוקד חשמלי בפרוזדור הגורם לדופק מהיר. אף כאן הטיפול הוא באמצעות צריבה (אבלציה). המוקד החשמלי מאותר ונצרב.

פרפור עליות הידוע גם בשם "פרפור פרוזדורים" (Atrial Fibrillation) הינו הפרעת הקצב השכיחה ביותר, ושכיחותה בישראל מגיעה ל3% מהאוכלוסייה. במבוגרים הפרעת קצב זו שכיחה הרבה יותר מבצעירים, ומגיעה מעל גיל 65 לכ-7% מהאוכלוסיה  ומעל גיל 80 שכיחותה עד לכדי 11%. הפרעת קצב זו נוצרת ע"י מספר רב של מוקדים ומעגלים חשמליים בפרוזדורים, ששולחים גירויים חשמליים מהירים ולא סדירים.

 

דופק מהיר

 

טכיקרידה חדרית Ventricular Tachycardia הינה הפרעת קצב המתבטאת בדופק מהיר שמקורו בחדרי הלב. הפרעת זו אינה מופיעה רק בחולי לב, אלא יכולה להופיע אצל אנשים בריאים עם לב תקין. חומרת ההתיחסות להפרעת קצב זאת תלויה בקיום מחלת הלב או הפרעות גנטיות.

טכיקרידה חדרית בלב בריא מופיעה בדרך כלל בצעירים. המטופלים חשים דפיקות לב, קוצר נשימה, ואי סבילות למאמצים, אך לעיתים המצב מתגלה באופן מיקרי בבדיקה רפואית שיגרתית. להפרעות קצב אלו יש צורה טיפוסית בא.ק.ג וברוב המקרים המוקד החשמלי נמצא במוצא חדרי הלב. הטיפול בהפרעת קצב זו הוא בדרך כלל תרופתי או על ידי צריבה (אבלציה).

טכיקרידה חדרית בלב חולה דורשת התייחסות מהירה ולגמרי שונה. בדרך כלל המוקד החשמלי מקורו בצלקת שיש לחולים לאחר אוטם שריר הלב. הטיפול המוצע כולל שילוב של דהפיברילטור שתפקידו להגן ממוות פתאומי, וטיפול תרופתי. לעיתים יש צורך בביצוע צריבה (אבלציה).

פרפור חדרים Ventricular Fibrillation הוא הפרעת קצב המתבטאת בדופק מהיר מאוד ולא סדיר שמקורו בחדרי הלב. הטיפול המיידי במצב זה הוא מכת חשמל לבית החזה של המטופל. במידה והמטופל לא מקבל מכת חשמל באופן מיידי הפרעת קצב זו מדרדרת לדום לב ומוות. לעיתים פרפור חדרים הינו חלק מהביטוי הראשון של התקף לב, בזמן חסימה של עורק המספק דם לשריר הלב, אולם ישנם מצבים בהם הלב בריא לחלוטין לכאורה אך ישנה הפרעה חשמלית של הלב ברמת תעלות יוניות על ממברנת התא. בין המחלות הקשורות בקטגוריה זו נמנים סינדרום QT ארוך (Long QT Syndrome) , סינדרום QT קצר (Short QT Syndrome), תסמונת ע"ש ברוגדה (Brugada Syndrome), וגורמים לא ידועים נוספים (הנקראים בשפה מקצועית: Idiopathic VF). גם במצבים אלו הטיפול המידי הוא על ידי מכת חשמל ובהמשך השתלת דפיברילטור.

דפיברילטור הוא מכשיר המושתל מתחת לעור ומחובר ללב באמצעות 1-2 אלקטרודות. המכשיר מושתל בד"כ תחת הרדמה מקומית ותרופות מטשטשות, ובנוסף להיותו בעל יכולות קיצוב, הוא מזהה הפרעות קצב חדריות מסכנות חיים, ובשעת הצורך מתוכנת לתת שוק חשמלי במטרה להשיב את קצב הלב לסדרו. הדהפיברילטור מושתל באנשים עם סיכון גבוה למוות פתאומי עקב הפרעת קצב חדרית בהם תפקוד הלב ירוד (מניעה ראשונית), או במטופלים שעברו מוות פתאומי או חוו הפרעת קצב מסכנת חיים (מניעה שניונית). המעקב לאחר השתלת הדהפיברילטור נעשה במרפאה יעודית פעם ב3-6 חודשים.