הפרעות קצב
מהי הפרעת קצב (Arrhythmia)?

הפרעה בקצב הלב ( Arrythmia ) היא פעילות חשמלית לא סדירה של פעימות הלב. ההפרעה יכולה להתבטא בקצב איטי מדי, מהיר מדי, דילוג על פעימות או בקצב המשתנה מפעימה לפעימה.

קרא עוד
מהן פעימות מוקדמות?

אנשים רבים מדווחים כי מפעם לפעם הם חשים הפסקה רגעית בדופק הלב. התחושה הזאת של החסרת פעימה נובעת מפעימה חשמלית מוקדמת של הלב, שיכולה להיות ממקור פרוזדורי (Premature atrial contraction – PAC) או חדרי (Premature ventricular contraction – PVC). אחרי הפעימה המוקדמת הלב "נח" למשך זמן ארוך יותר עד לפעימה הבאה, וזה מה שנותן את ההרגשה של הפסקת הדופק. רופאי היל"ה הינם מומחים בהערכה וטיפול בפעימות מוקדמות והפרעות קצב אחרות.

קרא עוד
מהי ברדיקרידה (Bradycardia)?

ברדיקרידה (Bradycardia) הינה ביטוי לקצב לב איטי (<60 פעימות לדקה). קיימים מספר רב של גורמים לברדיקרדיה, אשר נובעת מפעילות לא תקינה של קשרית הגת (SA node) או בעיה במערכת ההולכה. כתוצאה ישנה פעילות איטית של החדרים וקצב הלב איטי, וזאת למרות שהקצב בפרוזדורים תקין. רופאי היל"ה הינם מומחים בהערכה וטיפול בברדיקרדיה והפרעות קצב אחרות.

קרא עוד
מהי טכיקרידה (Tachycardia)?

טכיקרידה (Tachycardia) הינה הפרעת קצב מהירה. קיימים סוגים רבים של הפרעות קצב מהירות, וניתן לחלקן לטכיקרדיות על-חדריות (Supra ventricular tachycardia – SVT) וטכיקרדיות חדריות (Ventricular tachycardia – VT). ההבדל בין שתי הקטגוריות הוא במיקום המקור של הפרעת הקצב.

קרא עוד
מהו פרפור עליות (Atrial Fibrillation) וכיצד מטפלים בו?

פרפור עליות (Atrial Fibrillation) הינו הפרעת הקצב השכיחה ביותר. הפרעת קצב זו נגרמת עקב היווצרות של מספר רב של מוקדים ומעגלים חשמליים בפרוזדורים, ששולחים גירויים חשמליים מהירים ולא סדירים. רופאי היל"ה הינם מומחים בהערכה וטיפול בפרפור עליות והפרעות קצב אחרות. הגישה הרב תחומית בהיל"ה מבטיחה ניהול מיטבי ונכון של מטופלים עם הפרעות קצב.

קרא עוד
מהי טכיקרידה חדרית (Ventricular Tachycardia – VT) וכיצד מטפלים בה?

טכיקרידה חדרית (Ventricular Tachycardia – VT) הינה הפרעת קצב המתבטאת בדופק מהיר שמקורו בחדרי הלב. הפרעת זו אינה מופיעה רק בחולי לב, אלא יכולה להופיע אצל אנשים בריאים עם לב תקין. חומרת ההתייחסות להפרעת קצב זאת תלויה בקיום מחלת הלב או הפרעות גנטיות.

קרא עוד
מה היא בדיקת הולטר אק"ג?

הולטר אק"ג הינה בדיקת אק"ג שנמשכת 24-48 שעות ברציפות ונעשית ע"י מכשיר זעיר הנישא ע"י המטופל. המכשיר כולל מספר אלקטרודות (2-12) המוצמדות לגוף באמצעות מדבקות. המכשיר מקליט את פעילות הלב ברציפות והוא יעיל כאשר יש תסמינים שמופיעים בתדירות גבוהה. ניתן לקבל שירות מהיר ומיקצועי לבדיקה זו במסגרת היל"ה.

קרא עוד
מה הוא מקליט אירועים Event Recorder?

מקליט אירועים Event Recorder הינו מכשיר ניטור קטן הניתן למספר שבועות-חודשים במקרים בהם תדירות הפרעות הקצב נמוכה יחסית. כאשר המטופל חש בתסמינים הוא מניח אצבעות על המכשיר וכך נרשם קצב הלב של המטופל. לאחר מכן ניתן לשדר את ההקלטה למוקד רפואי. המכשיר דורש הפעלה על ידי הנבדק, ועל כן אינו מתאים במקרים בהם המטופל מאבד הכרה תוך כדי הפרעת הקצב. ניתן לקבל שירות מהיר ומיקצועי לבדיקה זו במסגרת היל"ה.

קרא עוד
מהו מקליט חיצוני External Loop Recorder?

מקליט חיצוני הינו מכשיר ניטור קטן עם מספר אלקטרודות שמחוברות לעור המטופל באמצעות מדבקות. הוא ניתן כאשר תדירות הפרעות הקצב נמוכה. המכשיר מקליט את פעילות הלב באופן רציף. במידה שישנם תסמינים, המטופל נדרש ללחוץ על כפתור שמפעיל שמירה בזיכרון (שתי דקות לפני הלחיצה ודקה לאחריה). ניתן לשדר את ההקלטה למוקד רפואי. ניתן לקבל שירות מהיר ומיקצועי לבדיקה זו במסגרת היל"ה.

קרא עוד
מהו מקליט פנימי Internal Loop Recorder?

מקליט פנימי הינו מכשיר ניטור אשר מושתל מתחת לעור המטופל באיזור החזה השמאלי. המכשיר מקליט את הפעילות החשמלית של הלב באופן רציף למשך חיי המכשיר (שנתיים-שלוש שנים). הליך השתלת המכשיר הינו פשוט ונעשה בהרדמה מקומית ע"י מומחה להפרעות קצב (אלקטרופיזיולוג). לאחר ההשתלה יש כמובן צורך במעקב במהלכו בודק המומחה את המכשיר כל 3-6 חודשים או לאחר שהמטופל מדווח על תסמינים או אירוע חריג. ניתן לקבל שירות מהיר ומיקצועי לבדיקה זו במסגרת היל"ה.

קרא עוד
מהי צריבה או אבלציה?

צריבה (אבלציה - Ablation) הינה פעולת צנתור חשמלי, אשר מיועדת לטפל בהפרעות קצב מסוגים שונים על ידי צריבה של רקמה בשריר הלב. הצריבה נעשית ברוב המקרים באמצעות צנתור מוורידי המפשעה, ותחת הרדמה מקומית, אולם לעיתים נעשית בהרדמה מלאה, ע"פ שיקול דעתו של הרופא המטפל. רופאי היל"ה הינם מומחים בבצוע צריבות ובעלי ניסיון רב בתחום זה.

קרא עוד
איזו הכנה נדרשת לקראת צריבה/אבלציה?

מרבית המטופלים אינם זקוקים להכנה מיוחדת ויכולים להסתפק בבדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם, תפקודי כליות ואלקטרוליטים ותפקודי קרישה. כמו כן, במטופלים מעל גיל 60 יש צורך בצילום חזה. על המטופל להגיע לפעולה בצום של כ־6 שעות. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות טרום הפעולה. בימים שלפני הפעולה צוות היל"ה יצור קשר עם המטופל, יתאם עימו את מועד הצריבה (אבלציה) וינחה אותו כיצד להתכונן לפעולה, בהתאם להמלצות הרופא.

קרא עוד
אילו שינויים יש לבצע בטפול התרופתי לקראת צריבה/אבלציה?

מומלץ ליטול את התרופות הקבועות ביום הפעולה עם מעט מים, אלא אם צוין אחרת ע"י הרופא המפנה. במידה שהמטופל נוטל תרופות לדילול דם (קומדין או תרופות חדשות כמו פרדקסה, קסרלטו או אליקוויס), עליו לקבל הוראות ברורות באשר לצורך להפסיקן. לעיתים נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד במהלך הפעולה, ולכן במידה שמטופל ידוע עם אלרגיה ליוד ניתנת הכנה מתאימה. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות לגבי הטפול התרופתי טרום הפעולה.

קרא עוד
מהו קוצב לב (Pacemaker)?

קוצב לב (Pacemaker) הינו מכשיר בגודל קופסת גפרורים, המוחדר מתחת לעור ומחובר באמצעות אלקטרודות ללב. מטרתו של הקוצב לטפל במטופלים עם קצב לב איטי, הנובעות מהפרעות בקשרית הגת (SA node) או במערכת ההולכה החשמלית. כיום קיים קוצב חדש זעיר הנקרא Micra, אשר גודלו של כ-2 ס"מ בלבד, כעשירית מגודלם של קוצבים המקובלים בתחום. הקוצב מושתל ישירות ללב באמצעות צנתור תחת הרדמה מקומית. טכנולוגיה זו תורמת לצמצום משמעותי של סיבוכים הכרוכים בהשתלת קוצב רגיל, והיא איננה כרוכה ביצירת חתכים בליטות או צלקות באיזור בית החזה. רופאי היל"ה הינם מומחים בהשתלת קוצבי לב ובעלי ניסיון רב בתחום זה.

קרא עוד
מהו דהפיבירילטור (Implantable Cardioverter Defibrillator - ICD) ?

דהפיבירילטור (Implantable Cardioverter Defibrillator - ICD) הוא מכשיר הדומה בגודלו לקוצב, המושתל מתחת לעור. בנוסף להיותו בעל יכולות קיצוב, הוא מזהה הפרעות קצב חדריות מסכנות חיים, ובשעת הצורך מתוכנת לתת שוק חשמלי במטרה להשיב את קצב הלב לסדרו. רופאי היל"ה הינם מומחים בהשתלת דהפיברילטורים ובעלי ניסיון רב בתחום זה.

קרא עוד
אילו שינויים יש לבצע בטיפול התרופתי לקראת השתלת קוצב/דהפיברילטור?

מומלץ ליטול את התרופות הקבועות ביום ההשתלה עם מעט מים, אלא אם צוין אחרת ע"י הרופא המפנה. במידה שהמטופל נוטל תרופות לדילול דם (קומדין או תרופות חדשות כמו פרדקסה, קסרלטו או אליקוויס), עליו לקבל הוראות ברורות באשר לצורך להפסיקן. לעיתים נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד במהלך ההשתלה, ולכן במידה שמטופל ידוע עם אלרגיה ליוד ניתנת הכנה מתאימה. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות לגבי הטפול התרופתי טרום הפעולה.

קרא עוד
איזו הכנה נדרשת לקראת השתלת קוצב/דהפיברילטור?

מרבית המטופלים אינם זקוקים להכנה מיוחדת ויכולים להסתפק בבדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם, תפקודי כליות ואלקטרוליטים ותפקודי קרישה. כמו כן, במטופלים מעל גיל 60 יש צורך בצילום חזה. על המטופל להגיע לפעולה בצום של כ־6 שעות. בכל מקרה, יש להוועץ עם הקריולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות טרום הפעולה. בימים שלפני ההשתלה צוות היל"ה ייצור קשר עם המטופל/ת, יתאם עימו/ה את מועד ההשתלה וינחה כיצד להתכונן להשתלה, בהתאם להמלצות הרופא.

קרא עוד